לאחר טיסה נוספת של כשש שעות נחתנו באנקורג' שבאלסקה, עייפים מהטיסות. לפני כן דמיינתי שאלסקה זה עדיים אסקימוסים באיגלו.
עלינו בשדה התעופה על אוטובוס והנהג אסקימוסי לשעבר הסיע אותנו עד למשרדי החברה להשכרת רכב. הרכב שקיבלנו הוזמן מראש ג'יפ . מייד נסענו למרכז קניות,שם נכנסנו למסעדה מקסיקנית האוכל היה נחמד וחדש עבורי בטעמו. המשכנו לנסוע עוד כ 70קמ עד לוואסילה שם הזמנו מראש צימר ללינה, התארגנו התקלחנו בירברנו בחוץ השעה 12 בלילה ונראה כאור יום. פרשנו לשינה.
התאריך19.06.09 השכמנו קום, השעה 04.00. הערתי את יאיר בשעה 4.30 לצעדת בוקר וחקירת המקום, צעדנו וטיפות גשם טפטפו עלינו, אויר צח, בתים פרטיים בין העצים ארנבות. בדרך אגמים לאחר צעידה של כמה ק"מ חזרנו לחדר שתינו קפה שחור שהבאנו עוד מישראל, . שם לא הצלחנו לשתות את הקפה וקפה שחור אין להשיג. מאוחר יותר העמסנו את המזוודות לג'יפ והמשכנו בנסיעה לכיוון רג'נסי. בדרך, איך אפשר בלי משהו לאכול, מוצאנו סופר ענקי כמו שהאמריקאים יודעים, סופר שיש בו הכל מאוכל ועד ביגוד. בבית קפה אכלנו שתינו, אני לקחתי את המושכות ונהגתי לכוון רג'נסי מובן שטעינו בדרך, וזה יצא לטובה, היות וראינו גשר עם נהר ענקי וחוף קרוונים בגדה של הנהר וזוגות ישנים באוהלים, הצטלמנו ואני שלא למראה קמפינג בסדר גודל כזה, מצטלמים ורואים איך אנשים חיים על גדות הנהר באוהלים ובקרוונים.
ממשיכים לכוון פיירבנקס כל הנסיעה רואים מים בלי סוף ונוף משגע, בין העצים צריפים אנשים גרים בהם. בדרך עוצרים באמצע היער במסעדה קטנה ומזמינים ארוחה אוטנטית למקום, בינתיים עד שמכינים את האוכל ומכיוון שאנו יחידים בשטח, אנחנו מטיילים וחוקרים את החצר שמסביב שם חיים להם ברווזים, תרנגולות וכלבים לפתע צץ לו משום מקום איש עם כיפה שאלנו: אם הוא יהודי הוא משיב בשלילה, הצבענו על הכפה שעל ראשו, הוא טען שזה סתם כובע עבורו, לא משנה שהיה לו גם זקן מרשים והוא נראה כמו רבי נחמן, חזרנו להתיישב סביב השולחן,
אני אכלתי בייקון שהיה טעים מאוד. סימנו לאכול והמשכנו לגליישר שהוא נהר קרח ענק וקפוא. ביערות שבדרך ראינו חיות ואנחנו מנסים לצלם אותם לפני שהם יברחו. כ-1 ק"מ לפני הגליישר ישנו שער כניסה, שם שילמנו ומילאנו טפסים לביטוח, אח"כ פתחו לנו את השער המשכנו בנסיעה על אדמה בוצית עד שהגענו לחניה. והלכנו רגלי לכיוון הגליישר, בדרך ראיתי סלעים שבורים ואדמה, ככול שהתקרבתי אני חש שאני דורך על קרחון וכמעט מתגלש על הישבן, לאט לאט תרגלנו הליכה על הקרחון, טיילנו על הגשר, כשלפתע יאיר והדסה שהתרחקו מעט מאיתנו, מרחוק ראינו את יאיר מחליק בקרח וטובע בבוץ והדסה שכל הכבוד לה מצליחה לחלץ אותו משם.
הגענו לרכב הבגדים של לאה ספוגים בבוץ מהנפילה והיד שבורה, יצאנו מהאתר בשן ועין, בדרך בין העצים מציצים קרוונים.בהמשך הנסיעה קלטנו חיה משונה שהתבררה כמוס (אייל קורא) שנבחן לחיה הלאומית של אלסקה, (המקומיים צדים אותו וניזונים מבשרו כמעט חורף שלם).
המשכנו לכוון פיירבנקס עוד כ 1 קמ, בדרך נצפת פריחה של פרחים ורודים שנראים כמו פרח לוע הארי, הצמח המדהים שמתמזג היטב בשלג ממש כמו חתן וכלה.לאורכה של כל הדרך אגמים גדולים בכל מקום, הרים עם פסגות לבנות משלג והמון קרוונים וסירות. בקרוונים נוהגים אנשים ממש קשישים כמו בטיול של פנסיונרים. באי קינאי נמצא הנהר הרוסי, באמצע האגם דייגים בתלבושות מיוחדות דגים את דגי הסלמון הורדרדים .אחרי כמאתיים קמ הגענו לצומת והתיישבנו שם לאכול במסעדה,בעלי המסעדה בעלי חזות אינדיאנית -אסקימוסית ,אכלנו מרק צ'ילי וטבעות בצל וכנפי עוף מתובלות בירות וקפה שבענו, המשכנו בנסיעה כשבדרך עברנו ליד בסיס של חיל האויר האמריקאי וראינו מטוסי קרב בתוך המחנה. המשכנו בנסיעה עוד כמאה קמ הגענו לעיר בשם פירבנקס בכניסה ישבנו בבית קפה שתינו קפה פילטר ועוגיות והמשכנו עד בית המלון בשם רגנסי שבעיר פירבנקס והלכנו לישון התאריך ..... התעוררנו בשש וחצי ,ניגשנו לאינטרנט לכתוב הביתה כמה מילים, אחר מכן הלכנו לחדר האוכל שנמצא במרתף המלון ,הזמנתי ביקון שתינו קפה ונסענו לפסטיבל בשם: מיד נייט סאן שפירושו שמש אמצע הלילה, אותו יום היה היום הארוך ביותר בשנה, בפסטיבל היו דוכני אוכל ומזכרות, וקבוצות ספורט קיימו בין הקבוצות תחרויות כדור סל, מוסיקה וצחוקים ,משם המשכנו לשייט באוניה בשם דיסקברי, שילמנו מאה עשרים דולר לאדם שטנו בנהר כשלפתע פתאום רואים פייפר בתוך הנהר כשהוא שט מאה מטר לערך בתוך המים ,לפייפר היו מגלשיים והטיס ערך לפנינו מעט תרגולי אקרובאטיקה באוויר ונחת בתוך הנהר ליד הנהר חונה סירת מנוע ומחוץ לנחל בין העצים וילה גדולה המשכנו לשוט .








































