באחד הימים , התעוררתי מוקדם בבוקר ורציתי להזכר בחוויות ילדותי. העמסתי את האופניים על הרכב ונסענו לתל אביב, תחילה לעבודה של אישתי ומשם רכבתי עד רמת גן. ליד השלישות קשרתי את האופניים לגדר בנין שבו גדלתי ושם העברתי בנעורי את ילדותי, הרבה לא השתנה פה ושם שיפצו את הלובי. בעודי מביט סביב סביב וניזכר בכל מני דברים וזכרונות עולים וצפים, הנה אני נזכר באבי ז"ל שחלה בסרטן המעי הגס, הוא חי עם המחלה הארורה כעשר שנים לערך, כשנה לפני שנפטר קשה היה לו ללכת, הבאנו לו עגלת נכים והוא התנייד איתה ממקום למקום, מקומה שביעית הורדתי אותו עם העגלה במעלית, כשהגענו למטה לצערי, לא היה שיפוע לעבור עם העגלה אל מחוץ לבנין ונאלצתי להפעיל כוח רב בנוסף לעזרתו של אבי הנכה בכדי לצאת אל מחוץ לבנין. בזמנו היות ובכל פעם נתקלנו בבעייה של השיפוע כשירדנו למטה מעט לגינה להנפש לנשום אוויר, החלטנו שאבי ייגש לועד ולשכנים כדי שיסייעו וידאגו לשיפוע בבנין עבור כסא הגלגלים שלו.השכנים ווהוועד של הבניין בדרכם הפוליטית סירבו, אז רובם עוד היו צעירים באופן יחסי לאבי, ולא מצאו עניין וצורך בהוצאות על שיפוע. אמרתי לאבי בשביל מה להתרגז אני אדאג לזה באופן פרטי, אם הם לא מוכנים להשתתף איתנו, וכך אכן עשינו, הזמנו שיפוצניק שבנה לנו בהזמנה שני שיפועים בבניין, הורי שילמו לשיפוצניק את כל הכסף והחיים נהיו קלים יותר עבור אבי, יכולתי להוביל את אבא שלי לגינה להתאורר ולתפוס קצת שמש ולשכוח קצת מהסבל של כל היום. הזמן עבר מאז אבי גם הוא נפטר עליו השלום. יום אחד אחרי הרבה שנים הגעתי ללובי אותו בניין של הורי, אחד השכנים שלא הכיר את הורי אלא שמע עליהם משכנים אחרים, ואותו אדם הוא גם איש ועד הבית בבניין, הצגתי את עצמי כבן של , והוא סיפר לי על הבניין ותוך כדי שיחה הוא ציין בפני כי ארבעה שכנים ותיקים בבניין שמרותקים לעגלות נכים משתמשים היום בשיפועים אותם הוא הציג בפניי וציין שלולא השיפועים המסכנים לא יכלו לרדת כדי מעט להתאורר מהבית, אז כמובן סיפרתי לו את הסיפור על אבא שלי ז"ל, ואותם שכנים נכים שכיום נהנים מהשיפועים האלו, אז בהיותם צעירים,סירבו לשלם בעד עבודה זו, בדיעבד אני שמח ששכנים אלו נהנים כיום מהשיפועים בזכותו של אבי ז"ל, ידיעה זו עשתה לי טוב בנשמה.
הבלוג שלי מספר את סיפור חיי המעניינים (לדעתי כמובן ואתם תשפטו).. אני אוטוטו לפני פנסיה, אני רוצה לשתף אתכם במסע חיי..
חפש בבלוג זה
יום שישי, 29 ביוני 2012
יום רביעי, 6 ביוני 2012
מה דעתכם בעניין הפליטים אנחנו נמצאים במצב שקשה להחזירו אחורה איני רוצה להאשים כולנו אשמים והדבר החשוב איך פותרים סוגיה זו ונשארים הומנים לדעתי נלמד את הפליטים מקצוע עיוני ומעשי במשך שנה מקצוע כמו חקלאות מלונאות תעשיה ועוד כשהם רוכשים את הידע לשלוח אותם בחזרה למדינתם כדי שיישמו בה את מה שלמדו פה כך נעזור גם להם וגם למדינתם רצוי שהדבר ייעשה בשיתוף פעולה עם מדינתם אם נלמד אותם מקצוע כל שהוא הרי שבכל מקום שהם ילכו יוכלו להתפרנס בכבוד דבר נוסף וחשוב יש לדאוג לעצירה מוחלטת ומיידית של המשך כניסתם של הפליטים לידיעתכם הצעתי את הצעתי זו לראש ממשלת ישראל
הירשם ל-
רשומות (Atom)