לפני יציאתי לגמלאות, חלומי היה לצעוד בשבילי ארץ ישראל היפים 
וכך התחלתי לתכנן את הטיול הראשון על השביל.
עוד כשיצאתי לחופשת השחרור המתנה שתכננתי לעצמי לשחרור היתה צעידה בשביל ישראל. בתאריר 1.05.11 אני, יאיר, דוד ואמנון נפגשנו השכם בבוקר יום ראשון בתחנה מרכזית שבתל אביב, נסענו לקריית -שמונה אכלנו ארוחת בוקר, לאחר מכן לקחנו מונית לבית אוסישקין שליד קיבוץ דן, רכשתי לי דרכון צעידה בשביל ישראל עם חותמת של שביליסט, היות וכוונתי לצעוד מדן ועד אילת.
ובכן, אנו עם התרמילים והאוהלים, האוכל היווה מרכיב משקל כבד ביותר לערך כ- 20ק"ג וכשכל הציוד הזה על גבנו התחלנו בצעידה, משני צידי הדרך, זרמו להם נחלים, התברברנו בתחילה, עד שהתחלנו להכיר את הסימונים שעל השביל ומשמעותם.
חצינו נחלים שכשכנו במים, עצרנו להפסקת קפה והמשכנו עד להפסקת צהריים, השקשוקה של יאיר שכנראה רצה להיפטר מהר ממשקל הקופסאות על גבו כיכבה כמרכיב עיקרי בארוחותנו. המשכנו לצעוד עד שהגענו מעט לפני העלייה לאנדרטה האריה השואג, שם הודיע לנו חברי אמנון שהחליט כי הוא פורש מהטיול מהסיבה והיה לו קושי (מעשן כבד) קיבלנו את החלטתו על פי שהצטערנו מאד, אמנון תפס טרמפ עד לתחנה המרכזית ומשם לאוטובוס עד ביתו, כשאנו מלווים אותו כל הזמן בקשר טלפוני רציף עד שהגיע בשלום הביתה.
הגענו לאנדרטת האריה השואג ליד קיבוץ כפר גלעדי, התבוננות בנוף סביב, מנוחה קלה וממשיכים הלאה עד עין רועים שמשקיף לקריית שמ
עם רדת החשכה העייפות כבר ניכרת בכולנו, הקמנו אוהלים בין העצים, התארגנו לארוחת ערב נחשו מה?? שקשוקה כמובן!! כוס תה בפינג'ן, פרסנו שמיכות והלכנו לישון.
התאריך 2.05.11, התעוררנו מוקדם בבוקר, הלכנו כמה מטרים שם היתה שוקת להשקיית בקר, ומשמשת גם לשתייה לצבאים ולשועלים, שטפנו פנים צחצחנו שיניים מילאנו מימיות, חזרנו לאוהלים לארוחת בוקר נו נחשו מה??? כמובן השקשוקה כבר חיכתה חמה, כמובן אח"כ כוס קפה. יאללה מקפלים אוהלים וממשיכים לדרכנו בשביל ישראל, הגענו עד קניון נחל קדש, אנו לבד שם בלב של נוף מטריף, על הסלעים שפני סלע, ירדנו למטה ובין הסלעים ראינו בריכת מים, החלטנו שזה מקום מתאים להפסקת קפה, חיממנו בפזגזית מים שתינו קפה ירדנו ועלינו בין הסלעים הענקיים, חלקינו החליק בירידה, העליה היתה קשה וכללה טיפוס לא קל על הסלעים, אנחנו כבר מאוד תשושים אבל אין ברירה אין דרך חזרה, טיפסנו עד גדות האפיק, הקפנו את הגדר והגענו למצודת ישע, מתחיל להחשיך עייפים, שרירינו תפוסים, התחלנו לחפש צימר בכדי להתפנק קצת, בעל הצימר בעצמו בא ולקח אותנו מהשביל לצימר, התקלחנו אכלנו ארוחת ערב (??) והלכנו לישון.
התאריך 3.05.11 קמנו מוקדם בבוקר,אכלנו (??) שקשוקה וכשכמעט סיימנו לאכול, בעלת הצימר רצתה לפנק אותנו והופיעה עם מחבת ענקית ועליה נחשו מה ??? כמובן ש-ק-ש-ו-ק-ה טוב לא נעים הגברת טרחה תקענו גם את השקשוקה שלה (אנחנו אנשים מנומסים).
לאחר שהתארגנו,המשכנו בצעידה מכיוון נבי יושע לנחל דישון, הלכנו כמשני צידי הנחל הרים וסלעים גבוהים, תחנות קמח עתיקות והגענו לקצה המסלול כביש 899, מקום לינה מסודרלא נראה בשטח, התחיל להחשיך, "מלאך שביל" (כינוי לאנשים שדואגים לחבר'ה שצועדים על השביל ללינה) שדואג לשביליסטים עצר לנו טרמפ, הגענו לקיבוץ החדרים כולם כבר היו מלאים בשביליסטים, הוא איפשר לנו להקים אוהלים על הדשא, כמובן שדאגו לנו למקלחות, ישבנו סביב השולחן עם כל השביליסטים הצעירים עשינו שולחן קטן, צחקנו והחלפנו חוויות ואחר כך הלכנו למועדון של הקיבוץ, שתינו משקה שעושה שמח, שמענו מוזיקה ופרשנו לשינה.
התאריך 4.05.11, מלאך השביל שמצדיק את הכינוי לגמרי, הקפיץ אותנו להמשך לאותה נקודה בשביל בה אסף אותנו, התחלנו ללכת מנחל דישון עד שביל הפיסגה של הר מירון, בפיסגה ישנו בסיס צבאי ואנחנו מתחתיו. בין העצים הקמנו אוהלים אספנו זרדים והבערנו מדורה קטנה, לאחר זמן מה החל לרדת גשם שכיבה לנו את המדורה, הלכנו לישון נפתלי יאיר ודוד באוהל אחד, כשריחות לא נעימים באוהל, באמצע הלילה שומעים יללות שועלים וגם רעש של חיילים מתאמנים.
התאריך5.05.11 מקפלים ציוד וצועדים לכיוון קבר רבי שמעון בר יוחאי, בדרך עוברים לחורבת שמע, שם שרידים של בית כנסת עתיק וקבר שם קברו את הכוהנים, לבסוף הגענו לקבר רבי שמעון בר יוחאי, טבלנו במקווה התפללנו וירדנו לכוון האוטובוס שנסע לצפת. בדרך עצרנו ליד קיוסק הזמנתי כוס קפה שאלו אתה שביליסט עניתי כן , אמרו ובכן עבורך הקפה חינם. משם המשכנו עם האוטובוס עד לצפת, לאכסנית נוער ששביליסטים רבים נוהגים לישון שם, בכל חדר כ-8 מיטות, התקלחנו ישבנו במרפסת שמשקיפה על צפת המהממת, ירדנו לעיר להסתובב ולהינות מיופיה בין גלריות ורחובות ציוריים, ישבנו בעיר העתיקה לארוחה קלה ולקראת חצות חזרנו לישון.
התאריך 6.05.11, השכמנו קום, קנינו במכולת ארוחה קלה אותה אכלנו במרפסת של האכסניה ונסענו באוטובוס לקיבוץ גינוסר, שם חיכו לנו כבר הנשים שלנו שהגיעו מהמרכז וקיבלו אותנו בגאווה,חיבוקים ונשיקות, קיבלנו חדרים התרחצנו בכינרת ובילינו את השבת בסיפורי חוויות מהשביל.
כל הכבוד אתם גברים
השבמחקהאים אפשר להצטרף
השבמחקוואלה אחלה בלוג!
השבמחקמגניב
השבמחקכל הכבוד
השבמחק