המשך שביל ישראל מהר מירון עד טבריה יום שלישי תאריך 8.5.12 עם הקיטבג עלי, יצאתי לתל אביב, פיסלתי עד שעה 14,אח"כ הלכתי ברגל ליאיר, שם הוזמנתי לארוחת צהריים על האש היה טעים. הוקפצנו לתחנה המרכזית באוטובוס אגד שיצא בשעה 17:00 לכיוון צפת. הנסיעה נמשכה זמן רב והפכה ממש לסיוט הגענו בערך ב-21:00 בערב. משם שמנו פעמינו לאכסניית הקבלה שילמנו 40 שקל תמורה ללינה בלבד.אכסניה זו היא יש בה נוף מדהים שחולש על כל צפת והיא סיפור בפני עצמו, הנחנו את התיקים בחדרויצאנו להסתובב בעיר,אחרי כמה בירות וגלידות שכללו גם בריזה של אוויר הרים, עלינו בכייף חזרה לאכסנייה והלכנו לישון. קמנו ב 6 בבוקר ואחרי שתיית קפה על מרפסת האכסניה פתחנו בצעדהלכיוון קבר הארי הקדוש, קולות של תפילות בקעו מהמקום הקדוש, אנחנו הצטרפנו והתפללנו, ביקשנו בקשות ותרמנו צדקה.המשכנו ללכת לבית הקברות למערה קבר של צדיק (כלשהוא) הדלקנו נרות ביקשנו בקשות ועלינו לעבר המקווה של הארי הקדוש, שם טבלנו את עצמנו 7 פעמים כמקובל,התלבשנו ירדנו דרך מדרגות רבות וצעדנו לכיוון נחל עמוד עילי,כשכל הדרך הינה ירידה תלולה בין עצים ועשבים, הגענו לנחל עמוד לקטע שלו כשבין שני צידי הנחל סלעים ענקיים, ממשיכים לצעוד דרומה ומצפים לראות את סימון שביל ישראל, אחרי צעידה של כמה ק"מ הגענו לבריכת שכווי פגשנו מספר שביליסטים חבר'ה צעירים שלא מכבר השתחררו מצה"ל והתחילו את המסלול מאילת, התפתחה שיחה איתם, העברנו חוויות, בינהם היה גם נער בן 17, שאלתי אותו מה עם הלימודים/בגרויות? אמר שכבר חודשיים הוא צועד ולטענתו והוא ענה לי דברים חכמים לדעתי, שאת הבגרות אפשר להשלים וילדות אי אפשר להשלים. סוגי עצים מצלים על הבריכה כ 50 מטרים מאיתנו, מקדם את פנינו מבנה שבו פעלה מבטשה גדולה שבה התנהל ייצור אריגי הצמר המשובחים של צפת לאחר שתמה תקופה זו של תעשיה הוסב המבנה לטחנת קמח זוהי ממש פינת חמד שבה עצרנו לחדש כוחות. טבלנו עצמנו במים הקרים, שתינו קפה שיאיר הכין בפינג'ן

והמשכנו לטייל בשביל ישראל, בדרך עברנו על פני בוסתני עצי אגוז ותות המצלים על כל האזור.בדרך עוברים ליד מבנה ישן, חוצים גשר בנוי מאבנים ועוברים למפגש שפונה שמאלה, לצפת ממשיכים ישר כשלא שמענו את זרימת המים יותר, בעוד אנו ממשיכים לצעוד נתקלו העיניים בשלושה תרמילים מגיחים מבין לסלעים, ירדנו בין הסלעים הגדולים ולאחר כמאתיים מטר ראינו בחורה ושני בחורים יושבים ושותים תה הזמינו להצטרף אליהם ולשבת איתם על כוס תה, מדבריהם הבנו שפיספסנו את השביל ואנחנו צריכים לחזור מעט על השביל חזרנו חזרה במעלה השביל תוך כדי טיפוס על סלעים, לעיתים נעזרנו במעקה מברזל שחצוב בסלעי המקום, עברנו בין עליות וירידות תלולות מאד בין הסלעים, כשבקטעים מסוימים השביל צר מאוד שהליכה בו מצריכה ריכוז רב מהסיבה שאנחנו מעל מפל נחל עמוד, שיושב בגובה רב, בהמשך לנחל שמענו קולות של שירה ירדנו לנחל בעקבות השירה וראינו מספר חברה צעירים דוברי אנגלית שסיימו את מנוחתם במקום, אנחנו החלפנו אותם, לאחר מנוחה קצרה המשכנו בהליכה, עקפנו את קבוצת דוברי האנגלית הלכנו בתוך הנחל. לעיננו התגלו מצד ימין ושמאל מדרגות בטון ענקיות מתברר ששם עובר המוביל הארצי, המים עוברים לפי חוק כלים שלובים, בהמשך הדרך נתקלנו במערות ושפני סלע בשיחה עם יאיר אמרתי לו, שהרבה זמן לא נתקלתי בצב בשטח, והנה קלטו עיניי צב קטן, הצטלמנו איתו,
כל אורך הנחל משופע בצמחי הרדוף בצבעים שונים, לאחר כמה ק"מ, בהמשך הדרך מימין ראינו סלע צר וגבוה כשבחציו סדק הגורם לו להיראות כאילו הוא בנוי משני חלקים, זה הוא העמוד שעל שמו ניקרא נחל עמוד, מתחת לעמוד זרימת מים צלולים וקרים שנובעים מבין לסלעים והאדמה.כאן השתכשכנו במים שתינו כוס קפה (איך לא) בפינג'ן כמו שאומרים תפסנו מוזה של רגיעה, עד שהגיעה קבוצת דוברי האנגלית והוציאה אותנו מהשלווה, קמנו הנחנו תרמילים על הכתפיים והמשכנו בשביל עד כביש מס' 8077 שם הזמנו מראש צימר בישוב כחל, בעל הצימר הגיע עם ריכבו ולקח אותנו לצימר אדם נחמד ולבבי שאפילו הציע לנו את ריכבו כדי שנוכל לבלות בערב אם נירצה,כמובן שסרבנו היינו עייפים מדי, התקלחנו שתינו קפה אכלנו הרבה שסק באישורו של בעל הבית ישירות מהעץ, האזור כולו מבורך בעצי שסק שממש נופלים מהעץ. קצת טלויזיה והלכנו לישון.
התאריך 10/5,התעוררנו מוקדם בבוקר ציחצוח שיניים וקפה, הקפיצו אותנו לכביש 8077, להמשך השביל בנחל עמוד תחתון, הולכים בנחל פה ושם קצת מים, הגענו לכניסה לישוב מיגדל שבצדו השמאלי מעיין שהמים בו זורמים לבריכה עגולה קוראים למקום עין נון, סביב הבריכה ספסלים להנפש ואכן שם תפסנו אתנחתא קצרה המשכנו בדרכינו, הגענו לכביש מס' 90, התבלבלנו והלכנו לכוון טבריה, חזרנו חזרה לכביש מס 807, לכפר מעאר הגענו לתחנת דלק קנינו בקבוקי מים ומשכנו מערבה לדרך המובילה לכפר הבדואי חמאם. בהמשך רואים שביל שמוביל להר ארבל, שאלנו את אחד הכפריים אם זה השביל לכוון הארבל, אמר שכן התחלנו בטיפוס אבל לא נתקלנו בשום סימון של שביל ישראל, ירדנו חזרה המשכנו לצעוד עד שהגענו לשביל הנכון של הר הארבל. הטיפוס היה לי אישית קשה מאוד,

זהו טיפוס מאד תלול ומסוכן, הנוף המיוחד של הכינרת והישובים שמתחתם נתנו לי את הכח להמשיך ליעד הנכסף "כיבוש פסגת הארבל" ,כך המשכנו לטפס על אבנים בעזרת מדרגות שחצובות בסלעים ועשויות מברזל, מנוחה צפייה בנוף, והלאה בדרך ראינו מערה שבתוכה נחו להן פרות,

והמשכנו לטייל בשביל ישראל, בדרך עברנו על פני בוסתני עצי אגוז ותות המצלים על כל האזור.בדרך עוברים ליד מבנה ישן, חוצים גשר בנוי מאבנים ועוברים למפגש שפונה שמאלה, לצפת ממשיכים ישר כשלא שמענו את זרימת המים יותר, בעוד אנו ממשיכים לצעוד נתקלו העיניים בשלושה תרמילים מגיחים מבין לסלעים, ירדנו בין הסלעים הגדולים ולאחר כמאתיים מטר ראינו בחורה ושני בחורים יושבים ושותים תה הזמינו להצטרף אליהם ולשבת איתם על כוס תה, מדבריהם הבנו שפיספסנו את השביל ואנחנו צריכים לחזור מעט על השביל חזרנו חזרה במעלה השביל תוך כדי טיפוס על סלעים, לעיתים נעזרנו במעקה מברזל שחצוב בסלעי המקום, עברנו בין עליות וירידות תלולות מאד בין הסלעים, כשבקטעים מסוימים השביל צר מאוד שהליכה בו מצריכה ריכוז רב מהסיבה שאנחנו מעל מפל נחל עמוד, שיושב בגובה רב, בהמשך לנחל שמענו קולות של שירה ירדנו לנחל בעקבות השירה וראינו מספר חברה צעירים דוברי אנגלית שסיימו את מנוחתם במקום, אנחנו החלפנו אותם, לאחר מנוחה קצרה המשכנו בהליכה, עקפנו את קבוצת דוברי האנגלית הלכנו בתוך הנחל. לעיננו התגלו מצד ימין ושמאל מדרגות בטון ענקיות מתברר ששם עובר המוביל הארצי, המים עוברים לפי חוק כלים שלובים, בהמשך הדרך נתקלנו במערות ושפני סלע בשיחה עם יאיר אמרתי לו, שהרבה זמן לא נתקלתי בצב בשטח, והנה קלטו עיניי צב קטן, הצטלמנו איתו,
כל אורך הנחל משופע בצמחי הרדוף בצבעים שונים, לאחר כמה ק"מ, בהמשך הדרך מימין ראינו סלע צר וגבוה כשבחציו סדק הגורם לו להיראות כאילו הוא בנוי משני חלקים, זה הוא העמוד שעל שמו ניקרא נחל עמוד, מתחת לעמוד זרימת מים צלולים וקרים שנובעים מבין לסלעים והאדמה.כאן השתכשכנו במים שתינו כוס קפה (איך לא) בפינג'ן כמו שאומרים תפסנו מוזה של רגיעה, עד שהגיעה קבוצת דוברי האנגלית והוציאה אותנו מהשלווה, קמנו הנחנו תרמילים על הכתפיים והמשכנו בשביל עד כביש מס' 8077 שם הזמנו מראש צימר בישוב כחל, בעל הצימר הגיע עם ריכבו ולקח אותנו לצימר אדם נחמד ולבבי שאפילו הציע לנו את ריכבו כדי שנוכל לבלות בערב אם נירצה,כמובן שסרבנו היינו עייפים מדי, התקלחנו שתינו קפה אכלנו הרבה שסק באישורו של בעל הבית ישירות מהעץ, האזור כולו מבורך בעצי שסק שממש נופלים מהעץ. קצת טלויזיה והלכנו לישון.
התאריך 10/5,התעוררנו מוקדם בבוקר ציחצוח שיניים וקפה, הקפיצו אותנו לכביש 8077, להמשך השביל בנחל עמוד תחתון, הולכים בנחל פה ושם קצת מים, הגענו לכניסה לישוב מיגדל שבצדו השמאלי מעיין שהמים בו זורמים לבריכה עגולה קוראים למקום עין נון, סביב הבריכה ספסלים להנפש ואכן שם תפסנו אתנחתא קצרה המשכנו בדרכינו, הגענו לכביש מס' 90, התבלבלנו והלכנו לכוון טבריה, חזרנו חזרה לכביש מס 807, לכפר מעאר הגענו לתחנת דלק קנינו בקבוקי מים ומשכנו מערבה לדרך המובילה לכפר הבדואי חמאם. בהמשך רואים שביל שמוביל להר ארבל, שאלנו את אחד הכפריים אם זה השביל לכוון הארבל, אמר שכן התחלנו בטיפוס אבל לא נתקלנו בשום סימון של שביל ישראל, ירדנו חזרה המשכנו לצעוד עד שהגענו לשביל הנכון של הר הארבל. הטיפוס היה לי אישית קשה מאוד,

זהו טיפוס מאד תלול ומסוכן, הנוף המיוחד של הכינרת והישובים שמתחתם נתנו לי את הכח להמשיך ליעד הנכסף "כיבוש פסגת הארבל" ,כך המשכנו לטפס על אבנים בעזרת מדרגות שחצובות בסלעים ועשויות מברזל, מנוחה צפייה בנוף, והלאה בדרך ראינו מערה שבתוכה נחו להן פרות,
איך הגיעו לשם? הגענו לפיסגת הר הארבל כשרוח חזקה מנשבת לה, יש תצפית בפסגה, שם נחנו מעט והמשכנו בדרכנו לכוון טבריה, בהמשך עברנו בשדה חיטה, ממשיכים לצעוד בדרך עפר שמובילה אותנו למושבה מצפה, לאחר כמה מאות מטרים אנו הולכים בתוך המושבה הוותיקה ומגיעים לכביש 77, בתחנת האוטובוס הקרובה ממתינים לאוטובוס אבל אז עוצרת מונית שרות שמחזירה אותנו ישירות לתל אביב .
בתל אביב נפרדנו לשלום אני לקחתי את הרכבת ליבנה, שם ציפתה לי המשפחה בגעגועים לשמוע את חוויות המסע שלי.


אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
ניתן להגיב בשם על ידי שינוי הלשונית
"הגב כ:"
לשורה
"הגב/כתובת אתר"